רבי ישראל הנקרא בפי כל "בעל שם טוב הקדוש", נולד ביום ח"י באלול שנת נח"ת, ר' ישראל נולד בעיירה הקטנה אקופ לאביו רבי אליעזר ולאמו מרת שרה. שנים מועטות לאחר לידתו נתייתם מהוריו.
אביו רבי אליעזר השאיר צוואה לר' ישראל: "רואה אני שאתה תאיר נרי. אמנם אני לא זכיתי לגדל אותך, אבל אהובי בני, זכור תזכור כל ימיך שהשם איתך, על כן אל תירא משום נברא בעולם, רק מהשי"ת לבדו". בהגיעו לגיל 36 בשנת תצ"ד, יצא שמו של הבעש"ט כאיש קדוש ואלפים רבים נהרו אחריו.
בשנת תק"ה התיישב הבעש"ט הק' בעיר מעז'יבוז', בה הפיץ את תורת החסידות שהתפשטה בכל העולם. צדיקים, מקובלים, וגדולי תורה ביקשו תורה מפיו, והוא לימדם את דרכו החדשה שהכתה שרשים עמוקים בחיי היהדות עד היום. במשך שנות חייו השתוקק מאד לעלות לארץ הקודש. אחת הסיבות לרצונו, היה כדי להפגש עם בעל ה"אור החיים", לאחר מאמצים רבים ומניעות רבות עד כדי סכנת חיים של ממש, הגיע הבעש"ט רק עד אינסטנבול שבטורקיה, שם עשה את חג הפסח, ונאלץ לשוב על עקבותיו. על רצונו העז לעלות ארצה אנו למדים ממכתב שכתב לגיסו רבי גרשון: "השם יודע שאין אני מייאש את עצמי מנסיעה לארץ ישראל". אבל כאמור, הוא לא הגיע לארץ.
הבעש"ט נתן סימן לתלמידיו: "כשאפטר מהעולם יעמדו שני השעונים בביתי מלכת". ואמנם לאחר מספר דקות נעמד השעון הגדול, אבל תלמידיו סיבבו אותו כדי שלא יראה זאת. אלא שהבעש"ט ידע מכך ואמר להם: "אני יודע שהשעון הגדול כבר נעצר, אבל אינני דואג לעצמי, כי אני יודע בבירור שאצא מפתח זה ואכנס תיכף בפתח אחר". בחג הפסח תק"כ חלה הבעל שם טוב הקדוש במחלת קיבה אנושה.
בליל שבועות נתאספו תלמידיו של הבעש"ט ליד מיטתו, והבעש"ט השמיע דברי תורה. למחרת קרא למקורביו, וציוה לתלמידו רבי לייב קעסלער ולתלמיד נוסף שיתעסקו בקבורתו. לאחר מכן נכנסו מנין אנשים לחדרו והבעש"ט אמר: "אתעכב עוד מעט עם השי"ת".
ביום ראשון של חג השבועות, ו' בסיון תק"כ, הסתלק הבעל שם טוב במעמד תלמידיו הקדושים. באותו רגע ראו כי גם השעון הקטן עמד מלכת. תלמידו רבי לייב קעסלער שעמד בשעת הסתלקותו סיפר כי ראה את יציאת נשמתו כמו "שלהבת מראה תכלת".
הבעל שם טוב נקבר בבית העלמין במעז'יבוז'.
ישנם כ150- צדיקים שהיו תלמידיו המובהקים של הבעל שם טוב, בהם: המגיד ממזריטש, רבי יעקב יוסף מפולנאה, רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, רבי זאב וולף קיציס, רבי חיים מקרסנה, רבי נחמן מהורדנקא, רבי אריה לייב משפולי, רבי מאיר הגדול מפרמישלאן, רבי מנחם נחום מצ'רנוביל, רבי פנחס מקוריץ, רבי דוד לייקיס, רבי דוד פורקס, רבי יהודה לייב מפולנאה ("המוכיח"), רבי שמואל מקאמינקא.
לבעל שם טוב היו שני ילדים ידועים: בנו רבי צבי, ובתו אדל. רבי משה חיים אפרים מסאדילקוב ורבי ברוך ממז'יבוז' היו בניה של אדל. נינו, נכדה של אדל מבתה פייגא, היה רבי נחמן מברסלב זצוק"ל.
"ראבינובה קריניצה [מעיינו של הרבי], מים סגוליים ממעיינו של הבעש"ט, הם מים חיים המגיעים ממעמקי האדמה למרגלות הגבעות שמסביב לעיירה מזיבוז בה חי ופעל הצדיק אור שבעת הימים רבי ישראל הבעש"ט אשר נהג לצאת אל מחוץ ליישוב ולמרחבים המוריקים של אותם גבעות עם תלמידיו לשפוך צקון לחשו לפני כסא הכבוד. על סיפור היווצרותו של המעיין מספר תלמידו רבי יעקב יוסף הכהן בעל ה"תולדות יעקב יוסף" מפולנאה:
מקווה הבעש"ט
מנהגו של הבעל שם טוב היה לצאת אל אותם מרחבים ולהתפלל על צאן מרעיתו ועל צרות הכלל והפרט. באחד הימים עת התבודד במקום ביחד עם תלמידו המובהק רבי יעקב יוסף הכהן מפולנאה. התאחרה השעה ועם דמדומי השקיעה נזכר הבעש"ט כי טרם התפלל מנחה. ובבואו ליטול ידיו לפני התפילה נוכח לראות כי אין מים בסביבה. הזמן היה קצר מכדי להגיע למקור מים קרוב, והשעה הלכה והתאחרה.בעל התולדות שעקב אחר רבו סיפר כי ראה את הבעש"ט נופל בפישוט ידיים ורגליים על גבי הקרקע וזועק מקירות לבו בדמעות שליש:
"רבש"ע מבקש אני ממך ומתחנן לפני כסא כבודך, אנא ברחמך הרבים הזמן לי מים לנטילת ידיים לתפילת מנחה, ואם לאו טוב מותי מחיי. שלא אאלץ לעבור חלילה על דברי השולחן ערוך".
בסיימו את תפילתו שבקעה מקירות לבו, רואה הבעש"ט שבמרחק שלש פסיעות ממנו החלו לבצבץ מים חיים מן האדמה… או אז נטל הבעש"ט ידיו וניגש להתפלל תפילת מנחה ולהודות להשם על החסד הגדול שגמל עמו וברא עבורו מעיין שמימיו מפכים עד עצם היום הזה כעדות חיה למסירות נפשו של הבעש"ט על שמירת כל כללי ההלכה.
זהו אותו מעיין שמימיו זורמים אל מבנה המקווה הסמוך שמאז היווצרותו ועד היום מהלכים סיפורי מופת לאלפים אודות סגולותיו הרפואיות בעבר ובהווה, מעיין זה על סגולותיו וסיפור היווצרותו מסופרים מדור לדור אף ע"י התושבים בכפרי הסביבה.
צדיקים נוספים הטמונים במז'יבוז
רבי אברהם יהושע העשיל מאפטה בן רבי שמואל, מח"ס אוהב ישראל, נפטר: ה' ניסן תקפ"ה
רבי אהרן תלמידו של הבעש"ט
רבי אריה ליבוש בנו של רבי יצחק מזולקאווא, אחיו שלרבי נחמן הורדנקר, נפטר: תקכ"ח, ע"פ צוואתו נטמן סמוך לבעש"ט
רבי ברוך ממזיבוז נכדו של הבעש"ט, נפטר: י"ח כסליו תקע"ב
רבי דוב בער הכהן ראפפורט בנו של רבי חיים הכהן, אב"ד לבוב, חתן רבי מאיר מקונסטנטין, תלמיד הבעש"ט, נפטר: כ"ד ניסן תקס"ג
רבי הרשל אוסטרפוליר תלמיד רבי ברוך ממעזיבוז
רבי זאב וולף קיצעס תלמיד ונאמן ביתו של הבעש"ט, נפטר: י"ב חשון תקמ"ט
רבי יוסף משה המגיד ממעזיבוז, תלמידו של הבעש"ט, מדברי תורתו בספר 'תולדות יעקב יוסף'
רבי יצחק מיאמפול [ממזיבוז] בנו של רבי יוסף יאמפולר, חתנו של רבי ברוך ממעזיבוז,
רבי ישראל הבעל שם טוב, מייסדה של החסידות, נפטר: ו' סיון תק"כ
רבי ישראל בנו של ר' שמחה, ואחיו של רבי נחמן מברסלב, ידוע בכיניו רבי ישראל מת, מ"כ בסמוך לאוהל הבעש"ט
רבי מנחם מאניש הלוי מו"ץ מעזריטש, תלמיד הבעש"ט, נפטר: כ"ב אלול תקנ"ה
רבי משה חיים אפרים אב"ד סדילקוב, מח"ס דגל מחנה אפרים, נפטר: י"ז אייר תק"ס
רבי משה כץ מח"ס פני משה, בנו של בעל הסמיכת חכמים
רבי משולם זוסיא ממזיבוז בן רבי אברהם יהושע העשיל ממעזיבוז, נפטר: י' אדר תר"פ
רבי פייבוש מהיבנוב בעל תפילה אצל החוזה מלובלין
רבי שמחה בן רבי נחמן מהורדנקא, אביו של רבי נחמן מברסלב
מרת אדל בתו של הבעש"ט
מרת פיגא בת אדל בת הבעש"ט אמו של רבי נחמן מברסלב
הערות
במקום קיים מתחם אשל מלא ומקווה בראשות הרב ישראל מאיר גבאי הי"ו