top of page

ר' ישראל מרוז'ין – סאדיגורא

רבי ישראל נולד בעיירה פראהבישט שבאוקראינה פלך ויניצה, למחרת ראש השנה – ג' תשרי תקנ"ז, לרבי שלום שכנא מפרוביטש בן רבי אברהם המלאך ולחוה בת מלכה בת רבי מנחם נחום מצ'רנוביל בעל המאור עיניים.

כבן שש היה כשנפטר עליו אביו, ואחיו רבי אברהם מפראהביטש גידלו וחינכו. בהיותו בן שבע התארס עם הרבנית שרה, בתו של רבי משה שהיה ראש ישיבה בברדיטשוב ואחר כך היה רב בבוצ'אן. ובהיותו בן שלוש-עשרה התקיימה חתונתו בבוצ'אן. בהיותו בן ט"ז שנים נפטר אחיו, ורבי ישראל נתמנה כממלא מקום אחיו ואבותיהם.

את תחילת כהונתו כאדמו"ר עשה בפראהביטש, עיר מגורי אביו, משם עבר לסקווירא ומשם לרוז'ין שעל שמה נתפרסם הוא ושושלתו אחריו.
הוא נודע בעבודת ה' נשגבה על דרך מלכות, אך הוא עצמו סיגף עצמו בסיגופים שונים. היה הולך עם נעלי זהב ללא סוליות, וכאשר היה צועד על השלג היו נראים על השלג סימני דם מרגליו. היה ממעט באכילה.

באביב של שנת תקצ"ח בעקבות עלילה של מתנגדים נאסר רבי ישראל על ידי שלטון הצאר. הוא הואשם בכך שציווה להרוג שני 'מוסרים'. לאחר כמעט שנתיים – בשנת ת"ר, הצליח לברוח מהמאסר בעזרת שוחד שחסידיו שילמו למנהל בית הכלא, ולהבריח את הגבול הרוסי, ולאחר נדודים וטלטולים רבים וקשים התיישב, בשנת תר"ב, באחוזת "פוטוק" שבעיירה סדיגורא הסמוכה לעיר צ'רנוביץ אשר בבוקובינה שבאותה תקופה הייתה חלק מהאימפריה האוסטרו הונגרית, וכיום חלק מאוקראינה, שם המשיך את דרכו המלכותית.

לאחר פטירת אשתו שרה, בשנת ה'תר"ז, נישא למלכה, אלמנת רבי הירש מרימנוב. רבי ישראל נפטר בג' בחשוון ה'תרי"א, ונטמן בעיירה סדיגורא בה התגורר בסוף חייו.

היה נערץ על ידי כל חסידי דורו. אדמו"רים רבים היו נוהגים לנסוע אליו, בהם רבי משה מקוברין ורבי דוד מלובין שהחזיקו את עצמם לתלמידיו.

bottom of page