לודמיר – ר' שלמה קרלינער

נולד לרבי מאיר בשנת תצ"ח (1738) בטולטשין. היה תלמידם של המגיד ממעזריטש ורבי אהרן הגדול מקרלין. אחר פטירתו של רבי אהרן בשנת תקל"ב (1772), מילא את מקומו בחסידות במרחב הליטאי. נחשב למייסד אסכולת קרלין לעומת אסכולת חב"ד.

רבי שלמה נורה בלודמיר על ידי קוזק רוסי, בזמן המאבק בין האימפריה הרוסית לפולין (שהביא בסוף לחלוקת פולין השנייה) ונפטר מפצעיו בכ"ב בתמוז תקנ"ב (1792). צדיקי החסידות ראו בו כ"משיח בן יוסף". שנהרג על קידוש ה'. חסידי קרלין נוהגים ביום ההילולא שלו (כ"ב בתמוז), לברך ברכת שהחיינו על פרי חדש, אף על פי שההילולא חלה בימי בין המצרים.

רוב חסידיו פנו לתלמידו רבי אשר מסטולין וחלקם הלכו לתלמידיו האחרים.

תלמידיו היו רבי אשר מסטולין (הראשון) (שגדל אצלו לאחר שהתייתם בילדותו), רבי מרדכי מלעכוויטש ורבי אורי מסטרליסק. תלמיד מפורסם נוסף היה רבי יואל מטשפלה, שהיה מראשוני החסידים בליטא, והיה תלמידו של רבי מנחם מנדל מוויטבסק ולאחר מכן של רבי שלמה ולאחר פטירת רבי שלמה פנה לרבי מרדכי מלעכוויטש. רבי שלמה גידל את רבי שלום שכנא מפראהביטש ורבי ישראל חיים מלודמיר (שלימים נהיה חתנו של רבי שלמה) בניו של רבי אברהם המלאך בנו של המגיד ממעזריטש ואת רבי יעקב בנו של רבי מנל'ה מקרלין (דודו של רבי אהרן הגדול).